הרפטופוביה - הפחד מנחשים וזוחלים
30.03.2021
הרפטופוביה היא המונח הכללי המתאר את תופעת הפחד מזוחלים ודו - חיים בכלל ונחשים בפרט, מקור המונח הינו מהשפה היוונית ומתייחס לפחד מנחשים (ophis ו - phobia). אם כי, כאשר אנו מתייחסים למצב של פוביה ספציפית מנחשים, התופעה מכונה אופידיופוביה / אופיופוביה.
פוביה זו הינה ספציפית שהרי היא מפני תת - סדרה של זוחלים חסרי - גפיים וקשקשאים.
פוביה הוא מצב תודעתי של פחד יוצא דופן המכוון כלפי אובייקט, מקום, סיטואציה, תחושה או חיה ואף כלפי ייצוג עקיף של אותו מושא של הפוביה.
חשוב לציין כי הפוביה אינה שוות - ערך לפחד, פוביה הינה מצב קיצוני / בלתי - ריאליסטי של פחד המתפתח לאור תחושת סכנה ממשית וחמורה.
הפוביה אינה מצב אחיד ומתמודדים רבים מכילים קשת רחבה של דרגות שונות של הפוביה ואופנים רבים שהיא באה לידי ביטוי.
למשל, בעוד אדם אחד יחווה פוביה ממפגש עם נחשים אדם אחר עלול להראות סממנים של פוביה עקב מפגש עם תמונה של נחש ויש אף כאלו שיראו סממנים אלו אף עקב מחשבה על נחשים (עיסוק חזרתי בייצוגים המנטליים).
מחקרים מראים שהפחד מנחשים הינו דבר טבעי לאדם וטבוע בו, פחד זה אינו רציונלי במובן זה שהתגובה אליו הינה מיידית ולא כוללת חשיבה מסדר גבוה.
במילים אחרות, אנו חוסכים אנרגיה בכדי לזרז תגובה שתציל את חיינו מפגעי הטבע.גרעין השקד (האמיגדלה) הינה גורם מקשר בין המערכת הלימבית לקליפת המוח ושאחראית על וויסות רגשות בכלל ותגובה רגשית לסכנה בפרט והיא מהווה תפקיד מכרע בתגובת - הבזק של הרתיעה שלנו מגורם המסכן את חיינו.
בהקשר זה, לוכדי - נחשים הינם אוכלוסייה שעוברת תהליך קוגנטיבי שנקרא הביטואציה (התרגלות) ועוצמת התגובה לגירוי מסוים (נחשים) יורדת עקב חשיפה מוגברת אליו.לכן בעוד אדם מן הישוב יגיב לעיתים באופן רגשי ובלתי - הולם לסיטואציה מסכנת חיים, לוכד - נחשים יצליח להפעיל חשיבה מסדר גבוה ולתפעל את המצב באופן המקצועי המיטבי.
אופידיופוביה היא אחת הפוביות הנפוצות ביותר והנפוצה ביותר מכלל ההרפטופוביות.
ככלל, ישנם המעריכים כי אופידיופוביה היא הפוביה הנפוצה ביותר וזאת עקב דיווח עצמי של כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת.
רוב האנשים מגיבים לפחד מנחשים באופן הולם ומסתגל ולכן מתרחקים מזהירות ושומרים על עצמם אך אנשים המתמודדים עם אופידיופוביה (פוביה ספציפית מנחשים) חווים תגובה פיזית ופסיכולוגית אלימה ומציפה במיוחד במפגש עם נחשים (לרבות דברים, מצבים וייצוגים מנטליים הקשורים לנחשים).
1. התקף פניקה הסמוך למפגש עם נחשים.
2. מצב של קיפאון לאור מפגש עם נחשים.
3. בחירה להימנע מפעילויות שעלולות להציב את האדם במצב אפשרי של מפגש עם נחשים (לעיתים בצורה שאף פוגעת משמעותית באיכות חייו של המתמודד עם הפוביה).
4. לא להיות מסוגל להישאר באותו מרחב עם נחשים.
הפחד שחל בעקבות הפוביה, כאמור, הינו פיזיולוגי ונפשי כאחד.
האדם עלול לחוות סימפטומים דומים לאלו שנחווים בהתקף חרדה (צניחה של הפחמן הדו - חמצני בדם מה שמביא לנשימה עמוקה ומהירה בהיעדר מאמץ גופני), דופק מואץ, בכי בלתי - נשלט, עלייה בחום הגוף והזעה ורעידות בלתי - נשלטות.
אדם עלול לחשוב "כמה כבר אדם שסובל מפוביה לנחשים יפגוש נחש סתם ככה ביום - יום?" אבל זה רחוק מהחוויה שרבים מאיתנו מכירים.
אדם שסובל מפוביה עוצמתית מנחשים עלול להראות תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות קשות לא רק ממפגש ישיר עם נחשים אלה גם עם מפגש עקיף עם כל תמונה, מצב או מחשבה פולשנית שקשורה לנחשים ואלו נפוצים בהרבה מהצפוי ולכן חשוב לטפל במצב זה.
מי שחש סימפטומים שליליים מוגברים, כפי שמוצגים לעיל, חשוב שיעבור אבחון ממומחה בבריאות - הנפש וזאת בכדי לבנות תוכנית טיפולית להתמודדות עם הסימפטומים ולהקלה בחומרתם.
CBT (טיפול קוגנטיבי - התנהגותי ו - טיפול בחשיפה נמצאו, בין השאר, כאופציות תרפיה מיטיבות למתמודדים עם אופידיופוביה.
CBT וטיפול בחשיפה עוסקים בפחד הנחווה באופן ישיר ומטרתן לעזור למטופל לשנות לא רק את התגובות והמעשים שלו לאור נחשים אלה גם את התפיסות הבלתי - מסתגלות והמזיקות למתמודד.
חשוב לציין כי, בהינתן שהאדם עובר / עבר תהליך טיפולי לאופידיופוביה או שאינו עובר טיפול, עדיין נחשים יכולים להוות סכנה אובייקטיבית לאדם ולכן חשוב להזעיק לוכד נחשים מיומן שיתפעל סיטואציה מסכנת חיים שהאדם נקרה אליה.
להתקשר ללוכד נחשים זו התגובה הראשונית האקוטית להתמודדות עם מפגש אקראי.
פוביה הוא מצב תודעתי של פחד יוצא דופן המכוון כלפי אובייקט, מקום, סיטואציה, תחושה או חיה ואף כלפי ייצוג עקיף של אותו מושא של הפוביה.
חשוב לציין כי הפוביה אינה שוות - ערך לפחד, פוביה הינה מצב קיצוני / בלתי - ריאליסטי של פחד המתפתח לאור תחושת סכנה ממשית וחמורה.
הפוביה אינה מצב אחיד ומתמודדים רבים מכילים קשת רחבה של דרגות שונות של הפוביה ואופנים רבים שהיא באה לידי ביטוי.
למשל, בעוד אדם אחד יחווה פוביה ממפגש עם נחשים אדם אחר עלול להראות סממנים של פוביה עקב מפגש עם תמונה של נחש ויש אף כאלו שיראו סממנים אלו אף עקב מחשבה על נחשים (עיסוק חזרתי בייצוגים המנטליים).
מחקרים מראים שהפחד מנחשים הינו דבר טבעי לאדם וטבוע בו, פחד זה אינו רציונלי במובן זה שהתגובה אליו הינה מיידית ולא כוללת חשיבה מסדר גבוה.
במילים אחרות, אנו חוסכים אנרגיה בכדי לזרז תגובה שתציל את חיינו מפגעי הטבע.גרעין השקד (האמיגדלה) הינה גורם מקשר בין המערכת הלימבית לקליפת המוח ושאחראית על וויסות רגשות בכלל ותגובה רגשית לסכנה בפרט והיא מהווה תפקיד מכרע בתגובת - הבזק של הרתיעה שלנו מגורם המסכן את חיינו.
בהקשר זה, לוכדי - נחשים הינם אוכלוסייה שעוברת תהליך קוגנטיבי שנקרא הביטואציה (התרגלות) ועוצמת התגובה לגירוי מסוים (נחשים) יורדת עקב חשיפה מוגברת אליו.לכן בעוד אדם מן הישוב יגיב לעיתים באופן רגשי ובלתי - הולם לסיטואציה מסכנת חיים, לוכד - נחשים יצליח להפעיל חשיבה מסדר גבוה ולתפעל את המצב באופן המקצועי המיטבי.
אופידיופוביה היא אחת הפוביות הנפוצות ביותר והנפוצה ביותר מכלל ההרפטופוביות.
ככלל, ישנם המעריכים כי אופידיופוביה היא הפוביה הנפוצה ביותר וזאת עקב דיווח עצמי של כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת.
התמודדות עם פחד מנחשים
רוב האנשים מגיבים לפחד מנחשים באופן הולם ומסתגל ולכן מתרחקים מזהירות ושומרים על עצמם אך אנשים המתמודדים עם אופידיופוביה (פוביה ספציפית מנחשים) חווים תגובה פיזית ופסיכולוגית אלימה ומציפה במיוחד במפגש עם נחשים (לרבות דברים, מצבים וייצוגים מנטליים הקשורים לנחשים).
סימנים לזיהוי של אופידיופוביה:
1. התקף פניקה הסמוך למפגש עם נחשים.
2. מצב של קיפאון לאור מפגש עם נחשים.
3. בחירה להימנע מפעילויות שעלולות להציב את האדם במצב אפשרי של מפגש עם נחשים (לעיתים בצורה שאף פוגעת משמעותית באיכות חייו של המתמודד עם הפוביה).
4. לא להיות מסוגל להישאר באותו מרחב עם נחשים.
הפחד שחל בעקבות הפוביה, כאמור, הינו פיזיולוגי ונפשי כאחד.
האדם עלול לחוות סימפטומים דומים לאלו שנחווים בהתקף חרדה (צניחה של הפחמן הדו - חמצני בדם מה שמביא לנשימה עמוקה ומהירה בהיעדר מאמץ גופני), דופק מואץ, בכי בלתי - נשלט, עלייה בחום הגוף והזעה ורעידות בלתי - נשלטות.
אדם עלול לחשוב "כמה כבר אדם שסובל מפוביה לנחשים יפגוש נחש סתם ככה ביום - יום?" אבל זה רחוק מהחוויה שרבים מאיתנו מכירים.
אדם שסובל מפוביה עוצמתית מנחשים עלול להראות תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות קשות לא רק ממפגש ישיר עם נחשים אלה גם עם מפגש עקיף עם כל תמונה, מצב או מחשבה פולשנית שקשורה לנחשים ואלו נפוצים בהרבה מהצפוי ולכן חשוב לטפל במצב זה.
מי שחש סימפטומים שליליים מוגברים, כפי שמוצגים לעיל, חשוב שיעבור אבחון ממומחה בבריאות - הנפש וזאת בכדי לבנות תוכנית טיפולית להתמודדות עם הסימפטומים ולהקלה בחומרתם.
שיטות טיפול
CBT (טיפול קוגנטיבי - התנהגותי ו - טיפול בחשיפה נמצאו, בין השאר, כאופציות תרפיה מיטיבות למתמודדים עם אופידיופוביה.
CBT וטיפול בחשיפה עוסקים בפחד הנחווה באופן ישיר ומטרתן לעזור למטופל לשנות לא רק את התגובות והמעשים שלו לאור נחשים אלה גם את התפיסות הבלתי - מסתגלות והמזיקות למתמודד.
חשוב לציין כי, בהינתן שהאדם עובר / עבר תהליך טיפולי לאופידיופוביה או שאינו עובר טיפול, עדיין נחשים יכולים להוות סכנה אובייקטיבית לאדם ולכן חשוב להזעיק לוכד נחשים מיומן שיתפעל סיטואציה מסכנת חיים שהאדם נקרה אליה.
להתקשר ללוכד נחשים זו התגובה הראשונית האקוטית להתמודדות עם מפגש אקראי.
