פתן שחור
03.02.2024
הפתן השחור הנו נחש גדול איטי ומגושם, למעשה מדובר בנחש הארסי הארוך ביותר בבתי הגידול המדבריים של ישראל. פרטים בוגרים בישראל מגיעים לאורך של כ-130 ס"מ, מחוץ לישראל קיימים דיווחים על תצפיות בפרטים גדולים מכך. צבעו של הפתן שחור כבר מיום בקיעתו, הגחון בצבע אפור לכל אורכו. ראשו מעוגל ועיניו גדולות.
הפתן השחור הנו נחש ארסי, נציג יחיד בישראל של משפחת הפתניים (Elapidae). במשפחת זו עשרות סוגים אשר כוללים בין היתר את מיני הקוברות האמיתיות (Naja) הנפוצים באפריקה ובאסיה ומיני פתניים נוספים המאכלסים את יבשת אוסטרליה, אפריקה, אסיה ואמריקה.
בשונה ממיני הקוברות האמתיות אשר כחלק ממנגנון ההתגוננות מפני טורפים מרימות את חלקו הקדמי של הגוף תוך שיטוח לצדדים של הצלעות באזור הראש והצוואר, הפתן אינו נוהג להגביה את ראשו ולהרחיב את הצוואר. בעת איום מנפח הפתן את גופו ומשמיע קולות נשיפה רמים מאוד באמצעות הוצאת אוויר ממערכת הנשימה. הפתן השחור ממעט להכיש, גם כאשר מרגיש מאוים. חלק נכבד מניסיונות התקיפה נעשים בפה סגור במטרה להרתיע. ולהרחיק גורמי סכנה.
פתן שחור צילום: אביעד בר
תפוצה
הפתן השחור חי באזורים מדבריים בישראל, מאכלס לרוב בתי גידול מישוריים המאופיינים באדמות לס מאילת עד צפון הנגב. בצדה המזרחי של ישראל, לאורך הבקעה ובספר המדבר, התפוצה מגיעה עד למרכז בקעת הירדן. התפוצה העולמית כוללת גם את ירדן, מצרים ואת ערב הסעודית.
הפתן השחור אינו נחש שכיח, וצפיפות הפרטים בבתי הגידול הטבעיים לרוב נמוכה. בקרבת יישובים חקלאיים אשר בשטח תפוצתו צפיפות הפרטים ככל הנראה גבוהה מזו שבבתי הגידול הטבעיים.
תזונה
הפעילות מתחילה לרוב עם החשיכה ונמשכת גם בשעות המאוחרות של הלילה. בשעות היום, כשאינו פעיל, מוצא הפתן השחור מחסה במחילות של מכרסמים או תחת מכסות גדולים שעל פני הקרקע.
התזונה כוללת מגוון רחב מאוד של פרטי טרף אותם הוא מאתר באמצעות חוש הריח המפותח, זחילה תוך כדי הוצאה תדירה של הלשון ו"טעימת האוויר" מאפשרת לו לאתר לטאות, נחשים, מכרסמים וציפורים המשמשים לו כמזון. הצייד לא מבוצע תוך כדי מרדף וכולל לרוב בעלי חיים פעילי יום אשר ניצודים בלילה בזמן שנתם. פריט טרף שכיח בתפריט הפתן השחור הנה הקרפדה הירוקה. הפתן השחור הנו אחד מהמינים הבודדים אשר מתמודד עם קרפדות כחלק מהתפריט וזאת לאור בלוטות הרעל הפזורות על גופן של הקרפדות. הפתן השחור לא בוחל גם בטריפה של פגרים.
פתן שחור צילום: אביעד בר
רבייה
המידע על רביית הפתן השחור בטבע מצומצם מאוד. בחודש יולי מטילות הנקבות 10-17 ביצים. הביצים מוטלות במסתור אשר מספק תנאי טמפרטורה ולחות קבועים אשר מתאימים להתפתחות העוברים. הביצים בוקעות לאחר כחודש עד חודש וחצי ממועד הטלתן. הבקיעה מתרחשת במהלך חודשים אוגוסט וספטמבר, אורכם של האבקועים (נחשים צעירים מיד לאחר בקיעתם) שמגיחים לעולם הנו כ 25 ס"מ.
ארס והתגוננות
כיאה לנחש ארסי, גם לפתן השחור שתי שיני ארס (לפחות) הממוקמות בקדמת הלסת העליונה, שיני הארס חלולות ומתפקדות כמחט של מזרק, דרכן מוחדר הארס בעת הכשה.
נציגי נחשים רבים ממשפחת הפתניים, דוגמת קוברות וממבות מאופיינים בארסים עם מרכיבים נוירו-טוקסיים מאוד פוטנטיים (פוגעים במערכת העצבים) הגורמים לשיתוק ולמוות כתוצאה מאי יכולת הפעלת שרירים המעורבים בתהליך הנשימה. בשונה ממינים אחרים במשפחתו, ארסו של הפתן השחור פחות פוטנטי ודיווחים על מקרי מוות כתוצאה מהכשה נדירים. אופי הנחש אשר לרוב בוחר לנשוף ולהתריע במקום להכיש בשילוב שכיחותו הנמוכה בעיקר באזורים בהם צפיפות האוכלוסייה האנושית נמוכה, גורר מיעוט מקרי הכשה ובהתאם לכך מידע מצומצם אודות תסמיני ההכשה.
פתן שחור צילום: אביעד בר
מינים דומים
בישראל קיימים שני מיני נחשים שחורים נוספים אשר לאדם לא מיומן עלולים להראות דומים, מבט מדוקדק יאפשר להבחין בהבדלים די משמעותיים במראה ובהתנהגות.
זעמן השחור – נחש לא ארסי הנפוץ בכל החבל הים תיכוני מקו באר שבע וצפונה (סביב ישובים נצפה לעיתים גם מחוץ לשטח התפוצה). פעיל יום זריז למדי אשר נצפה לעיתים גם בתחילת הלילה. הצעירים בוקעים מן הביצים כשהם בצבע חום וגופם מעוטר במספר רב של כתמים כהים לא סדורים, הנחש הופך לשחור עם התבגרותו (לרוב כשארוך מ-120 ס"מ). הלסת התחתונה בפרטים בוגרים בצבע לבן. פרטים בוגרים יכולים להגיע אף לאורך של כ-3 מטרים.
צפעון שחור (מכונה בחלק מהספרות העברית "שרף עין גדי") – נחש ארסי המאכלס בתי גידול מדבריים במזרח ישראל ובדרומה. פעיל לילה דק ועדין, צבעו שחור כבר מיום בקיעתו. ראש הנחש מחודד ומותאם לחיים תת קרקעיים. העיניים קטנות. מנגנון ההכשה הוא "צידי" ותנועת ההכשה מתבצעת תוך כדי הנעת הראש לצדדים. פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-80 ס"מ.
פתן שחור צילום: אביעד בר
סיכום
הפתן השחור הנו נחש ארסי גדול ומרשים המאכלס בתי גידול מדבריים בישראל. ניתן לצפות בו חוצה כבישים במהלך פעילותו הלילית או פעיל בקרבת יישובי אדם בנגב, בספר המדבר ובבקעה. למרות העובדה שהוא הנציג היחיד של משפחת הקוברות בישראל, הוא לא מהווה אתגר אפידמיולוגי משמעותי וזאת לאור שכיחותו הנמוכה ותפוצתו המדברית אשר מוגבלת לאזורים בהם צפיפות אוכלוסייה אנושית מועטה.
כמו כל שאר הנחשים ימנע הפתן השחור ככל הניתן מלהגיע לכדי מגע עם בני אדם ותמיד יעדיף לברוח, בלית ברירה ינפח את גופו, יזהיר בנשיפות רמות ובתקיפות מדומות ורק כמוצא אחרון יכיש את האדם אשר הטריד אותו בפעילותו.
במידה ונתקלתם בפתן שחור מחוץ לבית, תיהנו ממרחק בטוח מהתצפית הנדירה בחיה המרשימה והמוגנת הזו והניחו לו להמשיך בדרכו. במידה ופתן שחור טעה ומצא את עצמו בתוך הבית, הזמינו לוכד נחשים מורשה אשר ילכוד ויעביר את הפתן השחור חזרה למקומו הטבעי בבית הגידול הראוי לו.
בשונה ממיני הקוברות האמתיות אשר כחלק ממנגנון ההתגוננות מפני טורפים מרימות את חלקו הקדמי של הגוף תוך שיטוח לצדדים של הצלעות באזור הראש והצוואר, הפתן אינו נוהג להגביה את ראשו ולהרחיב את הצוואר. בעת איום מנפח הפתן את גופו ומשמיע קולות נשיפה רמים מאוד באמצעות הוצאת אוויר ממערכת הנשימה. הפתן השחור ממעט להכיש, גם כאשר מרגיש מאוים. חלק נכבד מניסיונות התקיפה נעשים בפה סגור במטרה להרתיע. ולהרחיק גורמי סכנה.
תפוצה
הפתן השחור חי באזורים מדבריים בישראל, מאכלס לרוב בתי גידול מישוריים המאופיינים באדמות לס מאילת עד צפון הנגב. בצדה המזרחי של ישראל, לאורך הבקעה ובספר המדבר, התפוצה מגיעה עד למרכז בקעת הירדן. התפוצה העולמית כוללת גם את ירדן, מצרים ואת ערב הסעודית.
הפתן השחור אינו נחש שכיח, וצפיפות הפרטים בבתי הגידול הטבעיים לרוב נמוכה. בקרבת יישובים חקלאיים אשר בשטח תפוצתו צפיפות הפרטים ככל הנראה גבוהה מזו שבבתי הגידול הטבעיים.
תזונה
הפעילות מתחילה לרוב עם החשיכה ונמשכת גם בשעות המאוחרות של הלילה. בשעות היום, כשאינו פעיל, מוצא הפתן השחור מחסה במחילות של מכרסמים או תחת מכסות גדולים שעל פני הקרקע.
התזונה כוללת מגוון רחב מאוד של פרטי טרף אותם הוא מאתר באמצעות חוש הריח המפותח, זחילה תוך כדי הוצאה תדירה של הלשון ו"טעימת האוויר" מאפשרת לו לאתר לטאות, נחשים, מכרסמים וציפורים המשמשים לו כמזון. הצייד לא מבוצע תוך כדי מרדף וכולל לרוב בעלי חיים פעילי יום אשר ניצודים בלילה בזמן שנתם. פריט טרף שכיח בתפריט הפתן השחור הנה הקרפדה הירוקה. הפתן השחור הנו אחד מהמינים הבודדים אשר מתמודד עם קרפדות כחלק מהתפריט וזאת לאור בלוטות הרעל הפזורות על גופן של הקרפדות. הפתן השחור לא בוחל גם בטריפה של פגרים.
רבייה
המידע על רביית הפתן השחור בטבע מצומצם מאוד. בחודש יולי מטילות הנקבות 10-17 ביצים. הביצים מוטלות במסתור אשר מספק תנאי טמפרטורה ולחות קבועים אשר מתאימים להתפתחות העוברים. הביצים בוקעות לאחר כחודש עד חודש וחצי ממועד הטלתן. הבקיעה מתרחשת במהלך חודשים אוגוסט וספטמבר, אורכם של האבקועים (נחשים צעירים מיד לאחר בקיעתם) שמגיחים לעולם הנו כ 25 ס"מ.
ארס והתגוננות
כיאה לנחש ארסי, גם לפתן השחור שתי שיני ארס (לפחות) הממוקמות בקדמת הלסת העליונה, שיני הארס חלולות ומתפקדות כמחט של מזרק, דרכן מוחדר הארס בעת הכשה.
נציגי נחשים רבים ממשפחת הפתניים, דוגמת קוברות וממבות מאופיינים בארסים עם מרכיבים נוירו-טוקסיים מאוד פוטנטיים (פוגעים במערכת העצבים) הגורמים לשיתוק ולמוות כתוצאה מאי יכולת הפעלת שרירים המעורבים בתהליך הנשימה. בשונה ממינים אחרים במשפחתו, ארסו של הפתן השחור פחות פוטנטי ודיווחים על מקרי מוות כתוצאה מהכשה נדירים. אופי הנחש אשר לרוב בוחר לנשוף ולהתריע במקום להכיש בשילוב שכיחותו הנמוכה בעיקר באזורים בהם צפיפות האוכלוסייה האנושית נמוכה, גורר מיעוט מקרי הכשה ובהתאם לכך מידע מצומצם אודות תסמיני ההכשה.
מינים דומים
בישראל קיימים שני מיני נחשים שחורים נוספים אשר לאדם לא מיומן עלולים להראות דומים, מבט מדוקדק יאפשר להבחין בהבדלים די משמעותיים במראה ובהתנהגות.
זעמן השחור – נחש לא ארסי הנפוץ בכל החבל הים תיכוני מקו באר שבע וצפונה (סביב ישובים נצפה לעיתים גם מחוץ לשטח התפוצה). פעיל יום זריז למדי אשר נצפה לעיתים גם בתחילת הלילה. הצעירים בוקעים מן הביצים כשהם בצבע חום וגופם מעוטר במספר רב של כתמים כהים לא סדורים, הנחש הופך לשחור עם התבגרותו (לרוב כשארוך מ-120 ס"מ). הלסת התחתונה בפרטים בוגרים בצבע לבן. פרטים בוגרים יכולים להגיע אף לאורך של כ-3 מטרים.
צפעון שחור (מכונה בחלק מהספרות העברית "שרף עין גדי") – נחש ארסי המאכלס בתי גידול מדבריים במזרח ישראל ובדרומה. פעיל לילה דק ועדין, צבעו שחור כבר מיום בקיעתו. ראש הנחש מחודד ומותאם לחיים תת קרקעיים. העיניים קטנות. מנגנון ההכשה הוא "צידי" ותנועת ההכשה מתבצעת תוך כדי הנעת הראש לצדדים. פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-80 ס"מ.
סיכום
הפתן השחור הנו נחש ארסי גדול ומרשים המאכלס בתי גידול מדבריים בישראל. ניתן לצפות בו חוצה כבישים במהלך פעילותו הלילית או פעיל בקרבת יישובי אדם בנגב, בספר המדבר ובבקעה. למרות העובדה שהוא הנציג היחיד של משפחת הקוברות בישראל, הוא לא מהווה אתגר אפידמיולוגי משמעותי וזאת לאור שכיחותו הנמוכה ותפוצתו המדברית אשר מוגבלת לאזורים בהם צפיפות אוכלוסייה אנושית מועטה.
כמו כל שאר הנחשים ימנע הפתן השחור ככל הניתן מלהגיע לכדי מגע עם בני אדם ותמיד יעדיף לברוח, בלית ברירה ינפח את גופו, יזהיר בנשיפות רמות ובתקיפות מדומות ורק כמוצא אחרון יכיש את האדם אשר הטריד אותו בפעילותו.
במידה ונתקלתם בפתן שחור מחוץ לבית, תיהנו ממרחק בטוח מהתצפית הנדירה בחיה המרשימה והמוגנת הזו והניחו לו להמשיך בדרכו. במידה ופתן שחור טעה ומצא את עצמו בתוך הבית, הזמינו לוכד נחשים מורשה אשר ילכוד ויעביר את הפתן השחור חזרה למקומו הטבעי בבית הגידול הראוי לו.
