צפעון שחור

תיאור כללי
צבעו הגבי של הצפעון שחור הנו שחור אחיד ללא כל דגם, הגחון בצבע אפור לכל אורכו. בשונה מהמין זעמן שחור, צבעם של האבקועים (הפרטים הצעירים) זהה לזה של הפרטים הבוגרים. הלסת העליונה חופה על הלסת התחתונה כך שבקדמת הראש נוצר חרטום מחודד המסייע לנחש בהתחפרות אל תוך הקרקע. העיניים קטנות ושחורות ואינן בולטות למראה על רקע צבע הגוף הכללי.

הצפעון השחור הנו נחש ארסי, נציג יחיד בישראל של משפחת הצפעוניים (Atractaspididae). שאר מיני הצפעונים בעולם נפוצים ביבשת אפריקה בלבד, ישראל הנה הגבול התפוצה הצפוני של משפחת נחשים זאת.
בשונה מרוב מיני הנחשים, בעת תחושת סכנה מתגלגל הצפעון סביב עצמו ויוצר מגופו מבנה דמוי "ספירלה" אשר בתוכה מוצפן ומוגן ראשו של הנחש. לעיתים מניף הצפעון השחור את זנבו כדגל מעל גופו המגולגל. הטרדה של הנחש במצב מגננה זה גוררת לרוב לניסיונות הכשה אופייניים.

צפעון שחור במנח דמוי ספירלה
צילום: שירה סעדון

תפוצה
הצפעון השחור מאכלס בישראל אזורים מדבריים. פרטים של צפעונים שחורים נצפים במגוון רחב של בתי גידול המאופיינים לרוב באדמות לס או בקרקעות עשירות באבנים ובסלעים מקו הגלבוע שבצפון מזרח ישראל דרומה לאורך הבקעה והשומרון (מזרחית לקו פרשת המים) ובמרכז ודרום הנגב. התפוצה העולמית כוללת בנוסף לישראל גם את ירדן, וחצי האי סיני שבמצרים.
למרות שהיקף התצפיות בפרטים פעילים של צפעון שחור בבתי הגידול הטבעיים לא מאוד מרשים, הצפעון השחור הוא ככל הנראה נחש די שכיח במרחבים בהם הוא קיים, את זאת ניתן להסיק מכמות הפרטים הנצפים כשהם חוצים כבישים במהלך הלילה, מכמות הפרטים הדרוסים וממספר הפרטים אשר נופלים לבורות מים עתיקים בשטחי התפוצה של מין זה.

פעילות ורבייה
הפעילות מתחילה לרוב עם החשיכה ומתרחשת לאורך הלילה בלבד, את השעות בהן הצפעון השחור איננו פעיל הוא מעביר מתחת לקרקע, תחת אבנים, במחילות מכרסמים, בסדקי סלעים או בתחתיתם של שיחים מדבריים.

התזונה כוללת בעיקר זוחלים קטנים דוגמת מדבריות, שנוניות, שממיות וחומטים אך מגוון את תפריטו גם עם מכרסמים צעירים. בנחשיות מורשות בהן מוחזקים צפעונים שחורים תחת היתר רשות הטבע והגנים, האכלת הצפעונים מתבססת על גורי מכרסמים. הצייד לא מבוצע תוך כדי מרדף, את מירב פרטי המזון אשר פעילים בשעות היום ומסתתרים במהלך הלילה מחפש הצפעון השחור תוך כדי זחילה על הקרקע וסריקת מקומות מחסה פוטנציאלים והסתייעות בחוש הריח המפותח.
המידע על רביית הצפעון השחור בטבע מצומצם מאוד. בחודשים ספטמבר - אוקטובר מטילות הנקבות 2-3 ביצים. הביצים מוטלות במסתור אשר מספק תנאי טמפרטורה ולחות קבועים אשר מתאימים להתפתחות העוברים. הביצים בוקעות לאחר כשלושה חודשים ממועד הטלתן.

צפעון שחור
צילום: יוסי ג'ימי

ארס והתגוננות
בדומה לשאר הנחשים הארסיים גם לצפעון השחור שתי שיני ארס (לפחות) הממוקמות בקדמת הלסת העליונה, שיני הארס חלולות ומתפקדות כמחט של מזרק, דרכן מוחדר הארס בעת הכשה.
מנגנון ההכשה של הצפעוניים ייחודי להם ונבדל משאר משפחות הנחשים הארסיים. בעת ההכשה מניף הנחש את ראשו לאחד הצדדים (ימין או שמאל) ומושך את ראשו לאחור. ההכשה מבוצעת לרוב באמצעות שן ארס בודדת. ציר התנועה ומפרוק הלסתות של הצפעוניים מותאם להכשה "הצידה". יש הטוענים שתצורת ההכשה הצידית הנה התאמה לאופן הציד של פרטי הטרף אשר ניצודים בעת שנתם בתוך מחילות / מחסות צרים המחייבים הצמדות של הנחש אל הטרף והזרקה צידית של הארס. לאור מנגנון ההכשה הייחודי לא ניתן לאחוז את הצפעון השחור בצידי הראש מבלי לקבל הכשה באצבע וזאת בשונה מנחשים ארסיים ממשפחות אחרות אשר החזקתם ידנית בצידי הראש יכולה לנטרל את יכולתם להכיש (אחזקה שאיננה מומלצת מטעמי בטיחות לאוחז ולנחש).

הארס של הצפעון השחור הוא פוטנטי למדי.
הארס פועל במספר מנגנונים המו-טוקסיים, נוירו-טוקסיים וקרדיו-טוקסיים. כינויו של הנחש בעבר (שרף עין גדי) הוא המקור לשמו של אחד ממרכיבי הארס – שרפו-טוקסין.
אופיו התת קרקעי של הנחש ואזורי התפוצה המדבריים המאופיינים במיעוט אוכלוסייה, הם אלו שככל הנראה מסייעים לכך שמספר ההכשות בישראל מצפעון שחור מצומצם מאוד (מקרים בודדים בשנה), למרות האמור דווח על מקרה מוות של חייל בישראל אשר הוכש בזמנו על ידי שרף עין גדי (צפעון שחור).

צפעון שחור
צילום: תום גד אוחיון

מינים דומים
בישראל קיימים שני מיני נחשים שחורים נוספים אשר לאדם לא מיומן עלולים להראות דומים, מבט מדוקדק יאפשר להבחין בהבדלים די משמעותיים במראה ובהתנהגות:

זעמן שחור – נחש לא ארסי הנפוץ בכל החבל הים תיכוני מקו באר שבע וצפונה (סביב ישובים נצפה לעיתים גם מחוץ לשטח התפוצה). פעיל יום זריז למדי אשר נצפה לעיתים גם בתחילת הלילה. הצעירים בוקעים מן הביצים כשהם בצבע חום וגופם מעוטר במספר רב של כתמים כהים לא סדורים, הנחש הופך לשחור עם התבגרותו (לרוב כשארוך מ-120 ס"מ). הלסת התחתונה בפרטים בוגרים בצבע לבן. פרטים בוגרים יכולים להגיע אף לאורך של כ-3 מטרים.

זעמן שחור
צילום: תום גד אוחיון

פתן שחור – נחש ארסי איטי ומגושם המאכלס בתי גידול מדבריים בדרומה של ישראל. פעיל לילה, צבעו שחור כבר מיום בקיעתו. בשונה מצפעון שחור, ראשו של הפתן מעוגל.

פתן שחור
צילום: אביעד בר

סיכום
הצפעון השחור הנו נחש ארסי דק ועדין המאכלס בתי גידול מדבריים במזרחה ובדרומה של ישראל. אופיו התת קרקעי בשילוב פעילותו הלילית גוררים מיעוט היתקלויות עם בני אדם.
אם בכל זאת ארעה הכשה על ידי צפעון שחור, ההתמודדות הרפואית עלולה להיות מאתגרת עד לכדי סיכון חייו של המוכש. לא קיים בישראל נסיוב כנגד הכשתו של הצפעון השחור.

בדומה לשאר מיני הנחשים, ימנע הצפעון השחור ככל הניתן מלהגיע לכדי מגע עם בני אדם ותמיד יעדיף לברוח, בלית ברירה יגלגל את גופו לתצורת ספירלה, ורק כמוצא אחרון יכיש את האדם אשר הטריד אותו בפעילותו.
במידה ונתקלתם בצפעון שחור מחוץ לבית, שמרו על מרחק בטוח ותיהנו מהתצפית בחיה היפיפייה והמוגנת הזו והניחו לה להמשיך בדרכו. במידה צפעון שחור טעה ומצא את עצמו בתוך הבית, הזמינו לוכד נחשים מורשה אשר ילכוד ויעביר את הנחש חזרה למקומו הטבעי בבית הגידול הראוי לו.