עכן גדול
22.02.2025
העכן הגדול הנו מין נחש ארסי חובב בתי גידול חוליים.
אורכם של פרטים בוגרים מגיע לכ-90 ס"מ אם כי מירב הפרטים הנצפים קצרים מאורך זה.
אורכם של פרטים בוגרים מגיע לכ-90 ס"מ אם כי מירב הפרטים הנצפים קצרים מאורך זה.
תיאור כללי
צבע הגוף הכללי של העכן הגדול הנו חום בהיר או צהבהב ועליו פזורים כתמים חומים / צהובים הכהים מצבע הגוף הכללי. בנוסף מופיעים במירב הפרטים גם כתמים לבנים קטנים,
מצידה האחורי של כל עין נמתח לאחור כתם תכול על רקע חום.
עכן גדול, פרט בוגר
צילום: אביעד בר
באבקועים ובפרטים צעירים, צבע הזנב שחור לחלוטין. הראש רחב באופן משמעותי מהצוואר וממבט על נראה כ"ראש משולש". קיימות אוכלוסיות של עכנים גדולים בחצי האי ערב אשר להן קרנים הדומות לאלו של העכן חרטומים. לאור קיומן של האוכלוסיות הללו, נחשב בעבר העכן חרטומים למופע של עכן גדול עד אשר קיבל מעמד טקסונומי של מין נפרד.
העכן הגדול נמנה על משפחת הצפעיים (Viperidae), משפחה אליה משויכים שבעה מתוך תשעת מיני הנחשים הארסיים המאכלסים את ישראל. בדומה לרוב מיני הצפעיים המדבריים בישראל, קולות האיום מופקים באמצעות פיתול הגוף תוך חיכוך הקשקשים. שפשוף הבליטות האורכיות הנמצאות במרכז הקשקשים (קרינים) יוצר קול שיפה אופייני.
תפוצה
בישראל מאכלס העכן הגדול בתי גידול חוליים וחוליים למחצה לאורך בקעת הערבה. ניתן למצוא עכנים גדולים מאזור צומת הערבה בואך חצבה, ודרומה לאורכה של הערבה עד אילת. לאחרונה התקבלה תצפית של פרט שנמצא פעיל על הטיילת לחופה של העיר אילת. התפוצה העולמית של העכן הגדול משתרעת כמעט בכל חצי האי ערב ומלבד ישראל כוללת את המדינות: איחוד האמירויות, ירדן, כווית, עומאן, עיראק, ערב הסעודית ותימן. ישראל הנה גבול התפוצה המערבי של מין זה.
פעילות ורבייה
הפעילות הקרקעית מתחילה לרוב עם החשיכה ועיקרה בחציו הראשון של הלילה, כשאינו פעיל, מוצא העכן הגדול מחסה בתוך מחילות מכרסמים או כשהוא מחופר בצל שיח מדברי. פרטים צעירים ניזונים בעיקר מלטאות מדבריות מהמינים: שנונית האז, ישמונית תמנע, שממית ערבה ושממית מחוספסת. בפרטים בוגרים המזון כולל בעיקר מכרסמים. הצייד לא מבוצע תוך כדי מרדף. שיחור הטרף מתבצע בשתי שיטות:
"Sit and wait" – הנעת צלעות הגוף לצדדים והתחפרות מתחת לחול תוך הותרת העיניים, הנחיריים ופתח הוצאת הלשון בולטים מעל לגרגרי החול וציפייה במערב לטרף שיחלוף בסמוך. בפרטים צעירים קיים פיתוי של לטאות באמצעות הנעת הזנב השחור ודימויו לפריט טרף. לטאות אשר מנסות "לטרוף" את הזנב השחור, נלכדות על ידי העכן הגדול שקופץ מתוך מארבו שבתוך החול.
עכן גדול, מחופר בחול
צילום: שירה סעדון
Widely foraging - זחילה לוליינית בין מחילות של לטאות ומכרסמים וחיפוש אקטיבי של פרטי טרף במחילות.
עכן גדול בפעילות
צילום: משה דהן
ההזדווגויות של העכנים הגדולים מתקיימות במהלך חודש מאי.
במהלך החודשים יוני ויולי מוטלות עד עשרים ביצים.
החל מחודש אוגוסט נצפים אבקועים פעילים על פני השטח.
אבקוע עכן גדול בעמדת מערב (הזנב השחור מחוץ לחול במטרה לפתות לטאות)
צילום: אביעד בר
ארס והתגוננות
בדומה לשאר הנחשים הארסיים גם לעכנים גדולים שתי שיני ארס (לפחות) הממוקמות בקדמת הלסת העליונה, שיני הארס חלולות ומתפקדות כמחט של מזרק, דרכן מוחדר הארס בעת הכשה.
מנגנון ההכשה של משפחת הצפעיים הוא מהמפותחים ביותר מבין משפחות הנחשים הארסיים. בשעה שאין שימוש בשיניי הארס הן מקופלות בצמוד ללסת העליונה ו"ארוזות" בנדן קרומי. בעת הכשה, נשלפות השיניים אל קדמת הפה והארס נדחק כתוצאה מכיווץ שרירים העוטפים את בלוטות הארס. החדרת הארס אל המוכש מתבצעת באמצעות שיני הארס החלולות.
הארס של העכן הגדול מכיל בעיקר מרכיבים המו-טוקסיים, מרכיבי ארס אשר פוגעים במערכת הולכת הדם ובמרכיבי נוזל הדם. פעילותו הלילית של הנחש ואזורי התפוצה המדבריים המאופיינים במיעוט אוכלוסייה אנושית, אחראים ככל הנראה למספר מקרי ההכשה המועט שדווחו בישראל כתוצאה ממפגש עם מין נחש זה. מירב מקרי ההכשה המדווחים מישראל ארעו לחקלאים ולעובדים זרים המתגוררים בישובים לאורך כביש הערבה. התסמינים שתוארו בעקבות הכשות כוללים בצקות, שטפי דם ונמק בשלבים מתקדמים. תסמינים מערכתיים כללו בעיקר את מערכת העיכול והתבטאו בשלשולים, כאבי בטן והקאות.
מינים דומים
בישראל קיימים מספר מיני נחשים ממשפחת הצפעיים אשר לאדם לא מיומן עלולים להראות דומים, מבט מדוקדק יאפשר להבחין בהבדלים די משמעותיים במראה ובהתנהגות.
עכן חרטומים - נחש ארסי המאכלס קרקעות חוליות בצפון מערב הנגב, מחוץ לתחום התפוצה של העכן הגדול. הקרן אשר קיימת מעל כל עין מורכבת מקשקש צר ומאורך בודד, בשונה מהעכן הגדול אצלו הקרניים נעדרות.
עכן חרטומים במערב הנגב
צילום: תום גד
עכן קטן - נחש ארסי המאכלס קרקעות חוליות בצפון מערב הנגב, אזור תפוצה אשר לא מאוכלס עם עכנים גדולים. בשבי / מחוץ לבתי הגידול הטבעיים ניתן בשוגג לטעות בין אבקוע של עכן גדול לפרט בוגר של עכן קטן.
עכן קטן
צילום: תום גד
שפיפון - נחש ארסי המאכלס מגוון בתי גידול במרכז ובדרום הנגב. לעכנים גדולים בישראל לא קיימות קרניים בקדמת הראש ובכך קל להבדיל בינם לבין פרטים של השפיפון.
פרט מתבגר של שפיפון
צילום: תום גד
סיכום
העכן גדול הנו נחש ארסי המאכלס בתי גידול חוליים מדבריים לאורך בקעת הערבה. שטחי התפוצה המאופיינים במיעוט פעילות של האדם ככל הנראה גורמים למיעוט הכשות.
אם בכל זאת ארעה הכשה על ידי עכן גדול, ההתמודדות הרפואית עלולה להיות מאתגרת. לא קיים בישראל נסיוב כנגד הכשתו של העכן הגדול.
בדומה לשאר מיני הנחשים, ימנע העכן הגדול ככל הניתן מלהגיע לכדי עימות עם בני אדם ותמיד יעדיף לברוח, בלית ברירה ישמיע קול שיפה באמצעות שפשוף הקשקשים, ורק כמוצא אחרון יכיש את האדם אשר הטריד אותו בפעילותו.
במידה ונתקלתם בעכן גדול בשטח פתוח מחוץ לבית, תיהנו ממרחק בטוח מהתצפית בחיה המרשימה והמוגנת הזו והניחו לה להמשיך בדרכה. במידה והעכן הגדול טעה ומצא את עצמו בתוך הבית או החצר, הזמינו לוכד נחשים מורשה אשר ילכוד ויעביר את הנחש חזרה למקומו הטבעי בבית הגידול המתאים לו.
צבע הגוף הכללי של העכן הגדול הנו חום בהיר או צהבהב ועליו פזורים כתמים חומים / צהובים הכהים מצבע הגוף הכללי. בנוסף מופיעים במירב הפרטים גם כתמים לבנים קטנים,
מצידה האחורי של כל עין נמתח לאחור כתם תכול על רקע חום.
צילום: אביעד בר
באבקועים ובפרטים צעירים, צבע הזנב שחור לחלוטין. הראש רחב באופן משמעותי מהצוואר וממבט על נראה כ"ראש משולש". קיימות אוכלוסיות של עכנים גדולים בחצי האי ערב אשר להן קרנים הדומות לאלו של העכן חרטומים. לאור קיומן של האוכלוסיות הללו, נחשב בעבר העכן חרטומים למופע של עכן גדול עד אשר קיבל מעמד טקסונומי של מין נפרד.
העכן הגדול נמנה על משפחת הצפעיים (Viperidae), משפחה אליה משויכים שבעה מתוך תשעת מיני הנחשים הארסיים המאכלסים את ישראל. בדומה לרוב מיני הצפעיים המדבריים בישראל, קולות האיום מופקים באמצעות פיתול הגוף תוך חיכוך הקשקשים. שפשוף הבליטות האורכיות הנמצאות במרכז הקשקשים (קרינים) יוצר קול שיפה אופייני.
תפוצה
בישראל מאכלס העכן הגדול בתי גידול חוליים וחוליים למחצה לאורך בקעת הערבה. ניתן למצוא עכנים גדולים מאזור צומת הערבה בואך חצבה, ודרומה לאורכה של הערבה עד אילת. לאחרונה התקבלה תצפית של פרט שנמצא פעיל על הטיילת לחופה של העיר אילת. התפוצה העולמית של העכן הגדול משתרעת כמעט בכל חצי האי ערב ומלבד ישראל כוללת את המדינות: איחוד האמירויות, ירדן, כווית, עומאן, עיראק, ערב הסעודית ותימן. ישראל הנה גבול התפוצה המערבי של מין זה.
פעילות ורבייה
הפעילות הקרקעית מתחילה לרוב עם החשיכה ועיקרה בחציו הראשון של הלילה, כשאינו פעיל, מוצא העכן הגדול מחסה בתוך מחילות מכרסמים או כשהוא מחופר בצל שיח מדברי. פרטים צעירים ניזונים בעיקר מלטאות מדבריות מהמינים: שנונית האז, ישמונית תמנע, שממית ערבה ושממית מחוספסת. בפרטים בוגרים המזון כולל בעיקר מכרסמים. הצייד לא מבוצע תוך כדי מרדף. שיחור הטרף מתבצע בשתי שיטות:
"Sit and wait" – הנעת צלעות הגוף לצדדים והתחפרות מתחת לחול תוך הותרת העיניים, הנחיריים ופתח הוצאת הלשון בולטים מעל לגרגרי החול וציפייה במערב לטרף שיחלוף בסמוך. בפרטים צעירים קיים פיתוי של לטאות באמצעות הנעת הזנב השחור ודימויו לפריט טרף. לטאות אשר מנסות "לטרוף" את הזנב השחור, נלכדות על ידי העכן הגדול שקופץ מתוך מארבו שבתוך החול.
צילום: שירה סעדון
Widely foraging - זחילה לוליינית בין מחילות של לטאות ומכרסמים וחיפוש אקטיבי של פרטי טרף במחילות.
צילום: משה דהן
ההזדווגויות של העכנים הגדולים מתקיימות במהלך חודש מאי.
במהלך החודשים יוני ויולי מוטלות עד עשרים ביצים.
החל מחודש אוגוסט נצפים אבקועים פעילים על פני השטח.
צילום: אביעד בר
ארס והתגוננות
בדומה לשאר הנחשים הארסיים גם לעכנים גדולים שתי שיני ארס (לפחות) הממוקמות בקדמת הלסת העליונה, שיני הארס חלולות ומתפקדות כמחט של מזרק, דרכן מוחדר הארס בעת הכשה.
מנגנון ההכשה של משפחת הצפעיים הוא מהמפותחים ביותר מבין משפחות הנחשים הארסיים. בשעה שאין שימוש בשיניי הארס הן מקופלות בצמוד ללסת העליונה ו"ארוזות" בנדן קרומי. בעת הכשה, נשלפות השיניים אל קדמת הפה והארס נדחק כתוצאה מכיווץ שרירים העוטפים את בלוטות הארס. החדרת הארס אל המוכש מתבצעת באמצעות שיני הארס החלולות.
הארס של העכן הגדול מכיל בעיקר מרכיבים המו-טוקסיים, מרכיבי ארס אשר פוגעים במערכת הולכת הדם ובמרכיבי נוזל הדם. פעילותו הלילית של הנחש ואזורי התפוצה המדבריים המאופיינים במיעוט אוכלוסייה אנושית, אחראים ככל הנראה למספר מקרי ההכשה המועט שדווחו בישראל כתוצאה ממפגש עם מין נחש זה. מירב מקרי ההכשה המדווחים מישראל ארעו לחקלאים ולעובדים זרים המתגוררים בישובים לאורך כביש הערבה. התסמינים שתוארו בעקבות הכשות כוללים בצקות, שטפי דם ונמק בשלבים מתקדמים. תסמינים מערכתיים כללו בעיקר את מערכת העיכול והתבטאו בשלשולים, כאבי בטן והקאות.
מינים דומים
בישראל קיימים מספר מיני נחשים ממשפחת הצפעיים אשר לאדם לא מיומן עלולים להראות דומים, מבט מדוקדק יאפשר להבחין בהבדלים די משמעותיים במראה ובהתנהגות.
עכן חרטומים - נחש ארסי המאכלס קרקעות חוליות בצפון מערב הנגב, מחוץ לתחום התפוצה של העכן הגדול. הקרן אשר קיימת מעל כל עין מורכבת מקשקש צר ומאורך בודד, בשונה מהעכן הגדול אצלו הקרניים נעדרות.
צילום: תום גד
עכן קטן - נחש ארסי המאכלס קרקעות חוליות בצפון מערב הנגב, אזור תפוצה אשר לא מאוכלס עם עכנים גדולים. בשבי / מחוץ לבתי הגידול הטבעיים ניתן בשוגג לטעות בין אבקוע של עכן גדול לפרט בוגר של עכן קטן.
צילום: תום גד
שפיפון - נחש ארסי המאכלס מגוון בתי גידול במרכז ובדרום הנגב. לעכנים גדולים בישראל לא קיימות קרניים בקדמת הראש ובכך קל להבדיל בינם לבין פרטים של השפיפון.
צילום: תום גד
סיכום
העכן גדול הנו נחש ארסי המאכלס בתי גידול חוליים מדבריים לאורך בקעת הערבה. שטחי התפוצה המאופיינים במיעוט פעילות של האדם ככל הנראה גורמים למיעוט הכשות.
אם בכל זאת ארעה הכשה על ידי עכן גדול, ההתמודדות הרפואית עלולה להיות מאתגרת. לא קיים בישראל נסיוב כנגד הכשתו של העכן הגדול.
בדומה לשאר מיני הנחשים, ימנע העכן הגדול ככל הניתן מלהגיע לכדי עימות עם בני אדם ותמיד יעדיף לברוח, בלית ברירה ישמיע קול שיפה באמצעות שפשוף הקשקשים, ורק כמוצא אחרון יכיש את האדם אשר הטריד אותו בפעילותו.
במידה ונתקלתם בעכן גדול בשטח פתוח מחוץ לבית, תיהנו ממרחק בטוח מהתצפית בחיה המרשימה והמוגנת הזו והניחו לה להמשיך בדרכה. במידה והעכן הגדול טעה ומצא את עצמו בתוך הבית או החצר, הזמינו לוכד נחשים מורשה אשר ילכוד ויעביר את הנחש חזרה למקומו הטבעי בבית הגידול המתאים לו.
