קוברה מצרית
26.10.2022
קוברה מצרית היא מין של נחש ארסי וגדול ממשפחת הפתניים, שמה המדעי של הקוברה המצרית הוא Naja haje כאשר המילה Naja מתארת את הסוג והמילה haje מתארת את המין, מקור המילה הוא מהשפה הערבית והמשמעות היא נחש.
הפעילות היא לילית ברובה אם כי לעיתים ניתן לראות אותה בשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחה"צ המאוחרות.
לקוברה המצרית מנעד של צבעים שקשור לתפוצה שלה שלה בטבע, במרוקו למשל צבעה של הקוברה יהיה שחור כמעט לחלוטין.
תוחלת החיים היא 20-25 שנה כאשר פרט לבני האדם האוייבת העיקרית שלה בטבע היא הנמייה.
תפוצה
בטבע הקוברה המצרית נפוצה במדינות צפון אפריקה מרוקו, אלג'יריה, טוניסיה, לוב וכמובן מצרים.
במרוקו היא נפוצה בעיקר בדרום המדינה באזור הסהרה המערבית ובשאר מדינות צפון אפריקה ניתן לראות אותה מצפון הסהרה ועד לחופי הים התיכון.
פרט לצפון אפריקה תחום התפוצה כולל אזורים בדרום הסהרה בצ'אד, מאוריטניה, מאלי וניז'ר התפוצה באזור זה רציפה וכוללת את הסוואנות של מערב אפריקה בניגריה, בורקינה פאסו וגאנה.
בשאר היבשת התפוצה יותר מקוטעת והיא כוללת אזורים מדרום לאגן הקונגו, קרן אפריקה וחלקים במזרח קניה וטנזניה.
הקוברה המצרית מאכלסת מגוון רחב של בתי גידול באזורים מדבריים, ערבות, סוואנות ובדומה לקרוב משפחתה הפתן שחור היא נמצאת גם בשדות חקלאיים שמספקים לה מים ומזון.
תזונה
התזונה מגוונת מאוד וכוללת עופות, זוחלים ומכרסמים.
הקוברה המצרית ניזונה מפריטי ציד שונים המצויים בסביבה בה היא חיה, באזורים לחיים יותר כמו שדות מושקים יש לה העדפה לצפרדעים וקרפדות ובנוסף היא אוכלת נחשים.
רבייה
הזיווגים מתרחשים בין החורף לקיץ, לרוב הנקבה תטיל 8-20 ביצים אם כי ידוע גם על הטלות של מעל 30 ביצים.
האבקועים בוקעים בין מאי לאפריל באורך של 20-30 ס"מ.
בדומה לזעמן שחור אצל הקוברה המצרית הצבע משתנה במהלך הגדילה, הצבע של הפרטים הצעירים הינו שחור באזור הראש והצוואר ושאר הגוף יכול להיות בגוונים שונים של צהוב, אפור, חום, כתום ואדמדם.
בבגרות הצבע הופך לאחיד ורוב המופעים יהיו חום, חום-שחור, או שחור בלבד.
ארס
בהכשה בודדת כמות הארס שיכולה לעבור היא mg175-300.
הארס הוא נוירוטוקסי ברובו, אך חוץ מתגובה מערכתית לארס יכולות להתפתח תגובות מקומיות קשות כמו נזק לרקמות שיכול להוביל לנמק של הגפה.
הארס מפחית את הפעילות המוחית ויכול להוביל לשיתוק בשרירים (כולל שרירי הנשימה), רעידות ומוות.
לקוברה המצרית מנעד של צבעים שקשור לתפוצה שלה שלה בטבע, במרוקו למשל צבעה של הקוברה יהיה שחור כמעט לחלוטין.
תוחלת החיים היא 20-25 שנה כאשר פרט לבני האדם האוייבת העיקרית שלה בטבע היא הנמייה.
תפוצה
בטבע הקוברה המצרית נפוצה במדינות צפון אפריקה מרוקו, אלג'יריה, טוניסיה, לוב וכמובן מצרים.
במרוקו היא נפוצה בעיקר בדרום המדינה באזור הסהרה המערבית ובשאר מדינות צפון אפריקה ניתן לראות אותה מצפון הסהרה ועד לחופי הים התיכון.
פרט לצפון אפריקה תחום התפוצה כולל אזורים בדרום הסהרה בצ'אד, מאוריטניה, מאלי וניז'ר התפוצה באזור זה רציפה וכוללת את הסוואנות של מערב אפריקה בניגריה, בורקינה פאסו וגאנה.
בשאר היבשת התפוצה יותר מקוטעת והיא כוללת אזורים מדרום לאגן הקונגו, קרן אפריקה וחלקים במזרח קניה וטנזניה.
הקוברה המצרית מאכלסת מגוון רחב של בתי גידול באזורים מדבריים, ערבות, סוואנות ובדומה לקרוב משפחתה הפתן שחור היא נמצאת גם בשדות חקלאיים שמספקים לה מים ומזון.
תזונה
התזונה מגוונת מאוד וכוללת עופות, זוחלים ומכרסמים.
הקוברה המצרית ניזונה מפריטי ציד שונים המצויים בסביבה בה היא חיה, באזורים לחיים יותר כמו שדות מושקים יש לה העדפה לצפרדעים וקרפדות ובנוסף היא אוכלת נחשים.
רבייה
הזיווגים מתרחשים בין החורף לקיץ, לרוב הנקבה תטיל 8-20 ביצים אם כי ידוע גם על הטלות של מעל 30 ביצים.
האבקועים בוקעים בין מאי לאפריל באורך של 20-30 ס"מ.
בדומה לזעמן שחור אצל הקוברה המצרית הצבע משתנה במהלך הגדילה, הצבע של הפרטים הצעירים הינו שחור באזור הראש והצוואר ושאר הגוף יכול להיות בגוונים שונים של צהוב, אפור, חום, כתום ואדמדם.
בבגרות הצבע הופך לאחיד ורוב המופעים יהיו חום, חום-שחור, או שחור בלבד.
ארס
בהכשה בודדת כמות הארס שיכולה לעבור היא mg175-300.
הארס הוא נוירוטוקסי ברובו, אך חוץ מתגובה מערכתית לארס יכולות להתפתח תגובות מקומיות קשות כמו נזק לרקמות שיכול להוביל לנמק של הגפה.
הארס מפחית את הפעילות המוחית ויכול להוביל לשיתוק בשרירים (כולל שרירי הנשימה), רעידות ומוות.
