עכן חרטומים

בשונה ממיני נחשים ארסיים אחרים כמו צפע מצוי ואפעה מגוון ששטח התפוצה שלהם רחב יחסית בישראל, התפוצה שלו מסתכמת בחלק מחולות מערב הנגב.
זה בהחלט לא נחש שלוכד נחשים ממוצע נתקל בו בדרך כלל, משום שבאזור שבו הוא נמצא יש מעט מאוד ישובים והנחש הזה לא חובב משכנות אדם.

התפוצה העולמית שלו היא בעיקר באפריקה ומתמשכת לרוחב רוב הסהרה בצפון אפריקה.
ישראל היא קצה גבול התפוצה המזרחי העולמי שלו.
בגלל שהוא נמצא אך ורק באזורים חוליים ורק במערב הנגב, הסטטוס שלו צפוי להשתנות מ"לא בסיכון", ל"בסיכון" היות ושטח המחיה המוגבל והקטן שלו מאוד מאויים בפיתוח ובניה(מידע אישי: ישבתי בוועדת ההיגוי להערכת הסיכון לזוחלי ישראל בשנת 2024).

עכן חרטומים
צילום: שירה סעדון

מדהים לדעת שרק בשנת 1991 הוא הוגדר באופן מסודר בישראל, עד אז היה ידוע בספרות ישראל רק העכן הגדול מהערבה.

אורכו מגיע ל 80-90 סנטימטרים, גופו כאמור עבה יחסית לגדלו בדומה למיני נחשים אחרים
שצדים מן המארב, שמסתמכים על כוח מתפרץ אדיר בזינוק והכשה מן המארב, ופחות על זחילה מהירה ומרדף אחרי טרף באופן פעיל.

פרט בוגר של עכן חרטומים
צילום: איתי טסלר

השם עכן הגיע מהתנ"ך והשם "חרטומים" הגיע מנחשים שפוסלו בימי החרטומים במצריים
העתיקה, להם היו מבנים שונים על הראש, בדומה ל"קרניים" של עכן החרטומים שלנו.
הסיבה לקרניים הללו שהן בעצם מבנה של קשקשים מאורכים שמתמרים כמו קוצים מעל לעיני הנחש לא ידועה..
יש רק השערות ותיאוריות, למשל שהן מצלות על העיניים מפני השמש, שהן משמשות להסוואה, למשיכת טרף, לחישה ועוד...

תזונה
טרפו של עכן החרטומים מגוון ביותר וכולל זוחלים, עופות ומכרסמים
שאותם הוא צד גם בציד פעיל אך בעיקר בציד מארב.
לרוב ימצא בלילה כשהוא חצי מחופר בחול בעמדת מארב למכרסמים פעילי לילה, או בשעות
האור תחת שיחים במארב לציפורים, פריטי מזון שיצא לי לראות עכן חרטומים טורף: גרביל,
ירבוע, ישימונית רביבים, עכן קטן, דרור ספרדי.
ומי טורף אותו? שועל, פתן-שחור, דורסי לילה(בעיקר את הפרטים הצעירים), כוח אפור.

עכן חרטומים מחופר בעמדת מארב
צילום: שירה סעדון

רביה
הנקבות מטילות בין 16-23 ביצים בתטולה במחילה של מכרסמים תחת החול, ההטלות הן
ביולי-אוגוסט והבקיעות בסביבות אוקטובר.
הצאצאים בוקעים באורך של כ- 20 סנטימטרים, מתעכבים במחילת ההטלה
ומגיחים עם הנשל הראשון לאחר כעשרה ימים, בגיל צעיר הם אוכלים בעיקר לטאות:
נחושיות חולות, ישימוניות ושנוניות

עכן חרטומים אבקוע
צילום: איתי טסלר

ארס
לעכן חרטומים שני שיני ארס שנשלפות מתוך נרתיקיהן בלסת העליונה
ברגע ההכשה, העכן מכיש בשני מצבים:
1. כשהוא חש מאויים
2. כשהוא צד

הארס הוא המוטוקסי, כלומר משפיע על רקמת הדם ועל הרקמות, סימני ההכשה הם בצקת,
נפיחות שטף דם תת-עורי ונמק מקומי שלעתים מצריך השתלת עור או כריתה של אצבעות.
עד כה כל מי שהוכש מעכן חרטומים בארץ, היו חובבי זוחלים שלא נזהרו וניסו להרים עכנים
והוכשו, אף אחד מהם לא מת אך אחד המוכשים נזקק לנסיוב בשל השפעה חמורה של
הארס בגופו עד כדי כשל כליות.
מה שהציל אותו היה הבאת נסיוב במיוחד מחו"ל שניתן לו כשבוע לאחר ההכשה.

עכן חרטומים במערב הנגב
צילום: תום גד

מינים דומים
בישראל יש שלושה מיני נחשים השייכים לסוג עכן- Cerastes, האחד הוא העכן הגדול אשר
מזכיר מאוד את עכן החרטומים אך לא חולק איתו את בית הגידול, אלא נמצא אך ורק
בחולות הערבה, אורחותיו ומראהו מאוד דומים לאלה של עכן החרטומים, אך מקורו הוא
מחצי האי ערב, ומקורו של עכן החרטומים הוא כאמור- סהרי, אחד ההבדלים בין אוכלוסיית
העכן הגדול בישראל לבין עכן החרטומים הוא שלעכן הגדול אין קרניים.

עכן גדול
צילום: איתי טסלר

המין הדומה השני הוא העכן הקטן, שחולק איתו את בית הגידול החולי במערב הנגב, אך
בזמן שהעכנים הקטנים אוכלים רק לטאות, עכן החרטומים המתבגרים והבוגרים, אוכלים
בעיקר מכרסמים, זו נקראת הפרדה במשאבים, הפרדה זו מאפשרת להם לחיות יחדיו ולא
"להפריע" אחד לשני.

עכן קטן
צילום: איתי טסלר

סיכום
עכן החרטומים הוא מין נחש מדברי חובב חולות המתמחה במחיה באזור זה.
הוא נמצא בסיכון בשל אובדן מהיר של בית גידול/איסוף פרטים מהשטח, קיטוע בית הגידול
על ידי כבישים(דריסות), רמיסת דיונות על ידי ג'יפים של בדווים/ג'יפאים ושל צה"ל(רוב בית
הגידול שלו בישראל הוא שטחי אש פעילים)
זיהום אור מישובים/ חקלאות/ מינים פולשים/מתפרצים בעקבות פעילות האדם באזור.

רמת המסוכנות של עכן החרטומים נמוכה מאוד כאמור, אך במקרה הכשה
(מאוד קשה לחטוף ממנו הכשה) צריך להתפנות לבית חולים ולקבל טיפול.
לכידות של עכני חרטומים נדירות ביותר ותצפיות בו הן בעיקר מבסיסי צה"ל שנמצאים באזור
חולות חלוצה.

אם יצא לכם ללכוד אחד כזה, לכו מלאו לוטו מהר! כי כבר זכיתם.

הפניות:
1. בר.א, חיימוביץ. ג, ארנון .א. 2022. זוחלים ודו-חיים בישראל – מדריך שדה. מהדורה שלישית פזבר.
2. בוסקילה. ע, אמתי. פ.2001. מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל. כתר. ירושלים.
3. Werner, Y.L. 2016. Reptile Life in the Land of Israel. Chimaira
4. כוכבא., א. 2004. נחשים ארסיים וארסי נחשים. טבע הדברים ואוניברסיטת תל אביב. עמוד 175.